פסק-דין בתיק עת"א 16396-06-11

העותר מרצה מאסר ראשון לתקופה כוללת של 6 שנים ו- 4 חודשים בגין הרשעתו בעבירות רכוש, לרבות שוד בנסיבות מחמירות ואיומים, בת.פ. 40325/06 (בימ"ש מחוזי ת"א) ובגין הרשעתו בעבירות רכוש והחזקת סם לשימוש עצמי בת.פ. 1465/06 (בימ"ש שלום ת"א) והוא עותר כנגד המשיבה 1 (להלן : " הוועדה") מיום 26.5.11 שדחתה בקשתו לשחרור על תנאי למרות חוות דעת רש"א לפיה ניתן לשחררו על תנאי בתנאי שיהיה בהוסטל "אביב חדש" כאשר יהיה מקום פנוי.

ב"כ העותר טוען בעתירה ובטיעוניו בפנינו כי טעתה הוועדה בכך שהתייחסה בחומרה להתנהגותו של העותר נושא גזרי-הדין הנ"ל, כאשר הביאה מדבריו של כב' השופט קפאח לפיהם מדובר במי שפרץ לדירות מגורים בלילה, תוך שימוש באלימות כלפי יושביהם.

עוד טוען ב"כ העותר כי מן הראוי היה לקבל את תוכנית רש"א ולשחרר את העותר על תנאי "מדלת לדלת", דהיינו מבית הסוהר להוסטל שם הוא היה אמור לשהות בכל מהלך שעות היממה ולקבל טיפול.

לטענת ב"כ העותר, מדובר בעותר שעובד במרכז היצרני, אין לו בעיות משמעת, והמידעים החסויים שהוצגו בפני הוועדה, ואשר הוצגו גם בפנינו, הם מידעים ישנים שלא מצדיקים את החלטת הוועדה נושא העתירה.

ב"כ המשיב 2 מתנגדת לשחרורו של העותר על תנאי, ועומדת על דו"ח גורמי הטיפול לפיהם העותר לא עבר תהליך גמילה מסמים, השתתף בפרוייקט "חדר לב" אך התקשה לקבל את כלליו ונפלט ממנו ולחובתו מספר עבירות משמעת כמתואר במידעים שהוצגו בפנינו.

עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה מעלה כי היא אמנם התייחסה בתחילתה לדברים שהביא כב' השופט קפאח באשר לחומרת התנהגותו של העותר בעבירות נושא ת.פ. 40325/06 (מחוזי ת"א).

איננו רואים פגם בכך שכן יש בהתנהגות העותר בעבירות בגין הוא מרצה את מאסרו, שהן עבירות רכוש, לרבות עבירות רכוש חמורות, כדי להצביע על מסוכנותו לרכושו של הציבור אם ישוחרר על תנאי,  במיוחד כאשר לא עבר תהליך גמילה מסמים ששימשו לטענתו נימוק לביצוע עבירות הרכוש.

מעיון בגזרי הדין שבגינם מרצה העותר את עונש המאסר מעלה כי חלק מעונש המאסר בפועל שהוטל על המערער הוא תוצאה של הפעלת מאסר על תנאי ובכך הוכיח המערער שהוא לא ניצל את ההזדמנות שניתנה לו על ידי בתי המשפט כאשר הטילו עליו עונשי מאסר על תנאי אלא הוא חזר לפגוע ברכושו של הציבור בעוד מאסרים על תנאי תלויים ועומדים נגדו.

לכך יש להוסיף את התנהגותו השלילית הסמויה של העותר בין כותלי בית הסוהר.

אמנם לא מדובר במידעים מהזמן האחרון יחסית אך הם גורמים לכך שהעותר לא יוצא לחופשות ומדובר במידעים חמורים המלמדים על התנהגות פלילית והתנהגות שלילית של העותר בין כותלי בית הסוהר.

לאור כל האמור לעיל, צדקה הוועדה כאשר לא אימצה את תוכנית רש"א, הגם שהיא כוללת מעבר מבית הסוהר להוסטל, ואיננו רואים כל מקום להתערב בהחלטה.

אנו דוחים את העתירה.

<#2#>

ניתן והודע היום ט"ו תמוז תשע"א, 17/07/2011 במעמד ב"כ הצדדים והעותר.